האמת של המרקים המוכנים

מחבר המאמר: 
יפעת הרץ טברסקי, דיאטנית קלינית

החורף כאן, ומרק זו מנה מצויינת כדי לחמם את הגוף שלנו, להשביע ולהרגיע את החשק לנשנש.
ישנם מתכונים מעולים למרקים המכילים עדשים, קטניות, גריסי פנינה, ירקות ועוד. מכל טוב הארץ, אך במציאות של היום לא תמיד יש זמן להכין את המרקים האלו כדי שיהיו זמינים לנו כשאנו רוצים. לכן תעשיית המזון ייצרה את ה"נמס בכוס". מרק שמכינים בכוס, כמנה אישית.

עד לאחרונה המרקים המוכנים האלו היו מוקצים מבחינתי- מלבד העובדה שהירקות כבר אינם ירקות, אלא צל מיובש של מה שהיה פעם ירק מלא בכל טוב, התעשייה העשירה את המרקים בחומרי שימור וטעם כדי להאריך את חיי המוצר על המדף וכמובן כדי להעשיר את הטעם המת של הירקות שיובשו.
לפני כחודשיים מטופלת שלי סיפרה שהיא אוכלת מרק מוכן כארוחת ביניים- שתחמם אותה, שתשביע אותה ותרגיע את החשק לנישנושים כשמשעמם. זה היה הפתרון שלה לחורף הזה. הרעיון הוא מצויין אך כמובן שהעובדה שהמרק הוא מרק תעשייתי הפריעה לי.
החלטתי לבדוק.
על המדפים של הסופר המקומי היו מרקים של שתי חברות. אוסם וקנור (ככה זה כשגרים בפריפריה).

  

האריזה של אוסם:

מה שניתן ללמוד מהטבלה שעל האריזה הוא שכוס מרק לא מכילה יותר מידי קלוריות- 96 קלוריות לשקית. כמו פרוסת לחם עם ממרח. אתם יכולים לעשות את החושבים מה יותר משביע. עוד רואים שעיקר הרכיבים הוא פחמימות. ו...יש הרבה מאד מלח (נתרן). ולכן לבעלי לחץ דם גבוה המרק המוכן לא מומלץ.

 

מרשימת הרכיבים ניתן לראות כי ירקות מיובשים הם הרכיב העקרי של המרק. אח"כ קרוטונים- וזה מסביר מדוע יש כ"כ הרבה פחמימות. אבקת סירופ התירס משמשת להמתקה ולהסמכה של המרק. העמילנים הם רב סוכר שעוזרים לשימור המזון והסמכה. גם המלח שמוסף משמש להארכת חיי המדף של המוצר. הרי בעבר היו משמרים את הבשר ע"י המלחה. אך המלח כמובן עוזר בשיפור הטעם.
החומר המייצב - קסנטן- עוזר לשמור את כל הרכיבים יחד במרק. הקסנטן הוא חומר כימי שעלול לגרום לשלשולים ואלרגיות לרגישים. גם החומר המתחלב עוזר לשמירת המרק מאוחד ומגובש יחד. כעקרון הלטיצין בטוח לשימוש, אך הוא עלול לגרום לכאבי ראש אצל רגישים במיוחד. אנשים הרגישים למוצרי חלב עלולים להיות רגישים גם ללציטין שמקורו מהסויה.

האריזה של קנור:

 

 

גם כאן אנו רואים שכוס מרק לא מכילה יותר מידי קלוריות, אך הרבה מאד נתרן. מבחינת רשימה הרכיבים, הרכיב העיקרי הוא איטריות ביצים- כנראה בגלל שהוסיפו איטריות למרק. הרכיב השני הוא מלטודקסטרין. המלטודקסטרין הוא רב סוכר- פחמימה שתפקידו לקשור יחד את רכיבי המרק, להמתיק ועזרה ביצירת מרקם רצוי עם הסמכה. שימוי לב שיש רק 10% ירקות מיובשים מתוך השקית הקטנטנה הזו. כך שזריקת אנרגיה יומית יחד עם מולטיויטמין של בריאות לא תמצאו כאן אלא רק במרק אמיתי שהכנתם בבית. העמילן שוב משמש להסמכה.
מחזק הטעם מונוסודיום גלוטמאט (MSG) הינו חומר כימי- מלח נתרן של חומצה גלוטמית, ותפקידו לשפר את הטעם. כיום הוא משפר הטעם הנפוץ ביותר בעולם. נוכחותו יוצרת את הטעם הנקרא אומאמי- הוא אחראי לטעם שנמצא בביסלי ובפרינגלס שעושה את החשק לאכול עוד. המונוסודיום שנוי במחלוקת מזה שנים רבות. במקרה שלי הוא גורם להאדמה של הפנים והצואר יחד עם גלי חום כמו של אישה בגיל המעבר. ישנם מחקרים לכאן ולכאן בעניין בטיחות המוצר לשימוש. לרגישים, הMSG עלול לגרום לתופעות לוואי כגון- חולשה, צמא, זיעה קרה, בחילות, כאבי ראש, לחץ בפנים, תחושת נימול, דופק ברקות, דופק מהיר וסחרחורות. יש חשדות שצריכה מוגברת של MSG עלולה לפגוע במערכת העצבית ולגרום להפרעות קשב וריכוז. הגואר גאם הינו סיב טבעי המשמש בתעשייה המזון כמייצב ומעבה.

לסיכום, אף אחד מן הרכיבים שצויינו בשני המרקים לא מוכח ב 100% שהינו מזיק כפי שחשבתי בעבר, אך אם אני אמורה לבחור הייתי מעדיפה את מרק אוסם, ורק בגלל המונוסודיום גלוטמאט שנמצא במרק של קנור. בריאות לא תגיע מאף אחד מהמרקים האלו ולכן אם אתם חושבים קצת מעבר לפתרון מיידי של ארוחת ביניים- תקדישו לעניין 10 דקות ותכינו מרק מעולה בבית.

הכותבת: יפעת הרץ טברסקי, דיאטנית קלינית. בעלת Steps צעדים לבריאות.

הרצאה "מה בקופסא" - הרצאה ייחודית המציגה את האוכל שלנו באור אחר. מה באמת אנחנו אוכלים? מה מנסים למכור לנו בפרסומת ומה באמת נכנס אלינו לגוף? לפרטים נוספים: yifat@steps4u.co.il

דוא"ל המחבר: 
yifat@steps4u.co.il